guy.fitoussi

Par guy.fitoussi le 30/10/13
Dernier commentaire ajouté il y a 4 années 10 mois

מחיר העצבים: נתן זהבי ישלם 35 אלף שקל לעו"ד יורם שפטל

שפטל ניצח את זהבי במשפט שניהל נגדו, לאחר שתבע אותו ב-200 אלף שקל על שכינה אותו "אדולף" בשידור ■ במקביל יקבל זהבי 20 אלף שקל מערוץ 10 במסגרת פשרה, לאחר שנמתח ב"צינור לילה" ותבע את הערוץ ב-60 אלף שקל03/10/2013, 15:34שלח תגובה במייללי-אור אברבך

יורם שפטל נתן זהבי / צילום: אריאל ירוזולימסקי תמר מצפי יורם שפטל נתן זהבי / צילום: אריאל ירוזולימסקי תמר מצפי

שדר הרדיו נתן זהבי קיבל 20 אלף שקל פיצוי מערוץ 10 - והפסיד 35 אלף שקל במשפט דיבה שניהל נגדו עו"ד יורם שפטל.

שפטל ניצח במשפט שניהל נגד עמיתו ברדיו ללא הפסקה 103FM, לאחר שזהבי כינה את עורך הדין "אדולף" בשידור.

ההחלטה התקבלה בשלהי ספטמבר בבית משפט השלום בתל-אביב. זהבי ישלם גם 10,000 שקל הוצאות משפט.

ביוני 2012 הושעה זהבי משידור, וכששב אמר כי הוחלף על-ידי "הקוף" (רון קופמן) ו"אדולף" בהתייחסו לשפטל. בתגובה הגיש שפטל תביעת לשון הרע על סך 200 אלף שקל.

השופטת קיבלה את טענותיו של עו"ד שפטל וקבעה כי אכן מדובר במילת גנאי חריפה, המתייחסת כמובן לצורר אדולף היטלר.

פשרה עם ערוץ 10

במקביל, זהבי חשף שלשום (ג') בתוכניתו את פרטי הסכם הפשרה אליו הגיע עם ערוץ 10, במסגרתו יפוצה ב-20 אלף שקל, זאת לאחר שנמתח בתוכנית "צינור לילה".

אנשי התוכנית שבהגשתו של גיא לרר התקשרו לזהבי והשמיעו לו קטעים מתוך הסרט "חגיגה בסנוקר". התכנים נשמעו באוזני זהבי מאיימים, והוא תבע את הערוץ על סך של 60 אלף שקל, בטענה כי בוזה בפומבי והוטרד. לבסוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה.

Par guy.fitoussi le 30/10/13
Dernier commentaire ajouté il y a 4 années 10 mois

Lire la vidéo

כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין. אוקטובר 2013 http://mothers-cry.com נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס,... כב' השופטת חנה בן עמי - תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין

www.youtube.com

‫כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסע

hannah ben AMI EST JUGE à LA Cour d'appel de Jérusalem

Par guy.fitoussi le 29/10/13
Dernier commentaire ajouté il y a 4 années 10 mois

חוק חופש המידע

החוק שנכנס לתוקף ב- מאי 1999, קובע כי לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות החוק.

החוק מקנה לאזרחי ישראל זכות לקבל מידע על פעילות, נתונים סטטיסטיים, מידע אישי ועוד. החוק גם קובע רשימה של סוגי מידע שלא ימסרו או שלמשרד שיקול דעת אם למסרם או לא.

מבקש המידע רשאי להגיש בקשה למידע, ללא צורך לנמק, והממונה על חופש המידע יבדוק את הבקשה וישיב בהתאם להוראות הקבועות בחוק. על פי תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט 1999- שהתקין שר המשפטים, והוראות התכ"ם, על הפונה המבקש מידע לשלם "אגרת בקשה" בסך 101 ש"ח. התשלום השני אינו קבוע, והוא מחושב על ידי המשרד המטפל בנושא. ביצוע התשלום הכרחי להשלמת הבקשה לקבלת מידע. אגרת בקשה לקבלת מידע שאינה עולה על 270 ש"ח תחויב בתשלום. במקרים בהם נדרש תשלום גבוה יותר, ניתן לבטל את הבקשה.

מידע שאדם מבקש אודות עצמו פטור מאגרת בקשה. כמו, יכול אדם לקבל מידע אודות עצמו ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש, וכן עבור הפעולות הכרוכות באיתור המידע, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש נדרש מאמץ מיוחד לצרוך הטיפול בבקשה

Par guy.fitoussi le 29/10/13
Dernier commentaire ajouté il y a 4 années 10 mois

הנציב היוצא אליעזר גולדברג:

לקבוע מנגנון לטיפול בשופטים בעקבות תלונות

גולדברג. מחמיר עם עצמו ועם אחרים [צילום: פלאש 90]

"ישנם שופטים מעטים שמקלקלים את השורה וזה פוגע במערכת כולה" קורא להעניק לנציב סמכות להחליט על בדיקות ולקבוע אלו מהחלטותיו יפורסמו "התנהגות שופטים בדיונים - מהגורמים לתדמית המערכת"

▪ ▪ ▪

יש לקבוע מנגנון של פעולות שיבואו בעקבות ממצאיו של נציב תלונות הציבור על שופטים, מאחר שכיום אין משנה סדורה הקובעת כיצד לפעול במקרים בהם תלונה נמצאת מוצדקת. כך אומר הנציב היוצא, אליעזר גולדברג, בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.

גולדברג סבור, כי יש לקבוע סקאלה של התייחסות בהתאם לחומרת המקרה, וכי מנגנון זה צריך להיות באחריות מערכת בתי המשפט. הוא אומר, כי לא המליץ בעצמו כיצד לנהוג במקרים כאלו, שכן תפקידו הוא לקבוע ממצאים ולא "להאכיל את המערכת בכפית". גולדברג סירב לומר האם פרשת השופטת ורדה אלשיך היא אחד מן המקרים בהם לדעתו המערכת לא טיפלה כראוי במסקנותיו, לאחר שהגיע למסקנה שהיא אכן "שיפצה" פרוטוקול.

עוד אומר גולדברג: "המערכת צריכה להפנים יותר את הביקורת. היא צריכה להפנים שהביקורת לא נעשית לרעתה אלא רק לטובתה, שהביקורת מטרתה לתקן". הוא ציין מחקר שפורסם לאחרונה ואשר הצביע על ירידת הדימוי של מערכת המשפט בעיני הציבור, ואמר: "אחד הגורמים הוא התנהגות שופטים בדיונים, התנהגות לא ראויה, התנהגות לא אתית". האזרח קובע את דעתו על המערכת לפי השופט שדן בעניינו שלו, הסביר גולדברג, ולכן ניתן לומר שכל השופטים ערבים זה לזה.

גולדברג אומר, כי הוא אכן החמיר עם השופטים, וזאת משום ש"אני אדם מחמיר. אני מחמיר עם אחרים מפני שאני מחמיר גם עם עצמי ומפני שאני חושב ששופט חייב להחמיר עם עצמו". הוא מוסיף: "אנחנו יכולים להתגאות במערכת המשפט שיש לנו, אבל ישנם שופטים מעטים שמקלקלים את השורה, והמקרים האלה לא נשארים רק באולם שלהם. זה כאש בשדה קוצים, זה פוגע במערכת כולה".

לדעת גולדברג, יש מקום לשני שינויים מרכזיים בנוהלי עבודתו של הנציב. האחד: מתן סמכות לנציב לפתוח בבדיקה ביוזמתו בשאלות רוחב, כגון תופעה של איחורים בבית משפט מסוים. השני: מתן סמכות לנציב להחליט לבדו אלו מהחלטותיו יפורסמו, בניגוד למצב כיום בו ההחלטה נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון. בהקשר זה הוא אומר, כי היה מקום לפרסם החלטות שנתן בנוגע לליקויים בהוצאת צווי חיפוש, כדי שהאזרח יידע מה הן זכויותיו במקרה כזה.

גולדברג מוסיף, כי אין להשלים עם מצב בו שופט שאינו ראוי ממשיך לשבת על כס השיפוט רק משיקולי פנסיה. "בוודאי צריך לתת לשופט כזה אפשרות לצאת בכבוד, אבל הוא לא יכול להמשיך לשבת במשפטים", הוא קובע חד-משמעית, בציינו שיש שופטים מעטים במצב זה.

Par guy.fitoussi le 27/10/13
Dernier commentaire ajouté il y a 4 années 10 mois

hiédihot du 19/3/2009 BIG BROTHER

Https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10200645677814799&set=gm.484355095012851...