guy.fitoussi

Par guy.fitoussi le 30/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 1 année 3 mois

Le soir de Kippour de 1913, un jeune Juif allemand de 25 ans, néo-hégélien, totalement assimilé, au point qu'il a décidé de se convertir au catholicisme, entre dans une petite synagogue orthodoxe de Berlin, sur le pont de Postdam, où il ne connaît personne, pour faire ses adieux en bonne et due forme à la foi de ses pères. Il en ressort au matin, transfiguré, renonce à se convertir et, par une renaissance symbolique qui est une nuit de Pascal à l'envers, fait retour au judaïsme. Il conservera cette expérience comme un secret, n'en parlera jamais à quiconque. Mais, s'il n'y est fait aucune allusion, en naîtra un maître-livre, cantique de la révélation.

Le judaïsme pour Franz Rosenzweig, qui, quelques années plus tard, sous-officier au coeur de la tourmente de la première guerre mondiale sur le front des Balkans, fera de ce retour la matière de ce maître-livre, l'Etoile de la rédemption, le judaïsme sera une religion du retour. Le juif, loin d'être cet errant que plaint la doxa des Gentils, est « arrivé », il est arrêté, installé hors du temps. Le juif est né juif, le chrétien doit le devenir. Plus encore, la Création est terminée au soir du sixième jour, et le temps est un retour à l'origine, au Sinaï et son éternité originaire, (d'où le fait que l'Histoire, le temps historique, pour l'être-juif, seront à jamais contingents). Le temps n'est pas, tel que chez les chrétiens, un temps pensé comme une nouvelle aube, une promesse, un dimanche de l'âme. Il est un retour.

Cette symbolique du retour au judaïsme, qui inspira très tôt Lévinas, va fasciner Lévy, « juif du siècle », laïque, athée, à mille lieues, dans sa jeunesse marquée par la triade structuraliste Lacan-Althusser-Foucault, de toute culture religieuse. Il va, une fois Lévinas découvert à trente ans dans l'émerveillement et la jubilation, donner à ce concept de retour une portée proprement philosophique, dans ses articles réunis sous le titre Le génie du judaïsme (Pièces d'identité, Grasset, 2010) Rosenzweig, insiste Lévy, est d'abord hégélien. Il écrit une thèse qui s'intitule « Hegel et l'Etat ».

Mais il rompra sans retour avec le maître d'Iéna, via l'Etoile de la rédemption, sur deux thèmes : l'identité juive et l'Etat ; la querelle de l'universel.

Pour Rosenzweig, le peuple juif a fondé son identité sur trois piliers : une loi abstraite, une terre imaginaire, une langue morte. Or, pour Hegel, il n'y a pas de peuple sans Etat, et un Etat-nation, ou alors, ce peuple par défaut est voué fatalement à la déréliction et la dissolution. A ce titre, le peuple juif est un fossile, qui fait injure à la loi d'airain de l'Histoire, et, en conséquence, est appelé, par un biais ou par un autre, à disparaître. Or, dit Rosenzweig repris par Lévy, malgré des persécutions sans nombre, le peuple juif a survécu depuis deux millénaires, quand tous les d'empires en majesté se sont, eux, effondrés. Ce miracle de longévité tient précisément à cette identité trinitaire, à l'écart des Nations : une loi abstraite, une terre imaginaire, une langue morte. Lévy, quand il dit et répète, que la victoire ne fait rien à la vérité s'inspire de cette conception de l'Histoire. Quand il persiste, contre vents et marées, à défendre le judaïsme de l'exil et à plaider son absolue nécessité à côté du judaïsme sioniste, s'inspire de cette idée de « terre imaginaire ». Lévy est, dans sa pensée du judaïsme, constamment rosenzweigien.

Deuxième querelle, l'universel. Hegel, là encore. La Raison dans l'Histoire ; le réel devenu rationnel. L'universel abstrait, l'Esprit absolu, l'Empire universel. D'où vient cet universel abstrait ? De l'addition du Logos grec (l'idée d'un monde totalement intelligible et transparent à lui-même), de l'idée d'Empire (l'empire romain et tous ses sujets, où qu'ils se trouvent, également citoyens romains) et de la fraternité chrétienne, décrétée par Saint-Paul (un monde où il n'y aurait plus : « ni Juif ni Grec, ni esclave ni homme libre, ni homme ni femme »). Logos grec, idée d'empire et fraternité universelle, en vérité, ne font qu'un. Un Un, qui est le triomphe de l'indistinct et la tyrannie du quelconque sur le singulier des noms et sur les infinies distinctions du monde C'est la conviction de Lévy. C'est sa thèse. Et il l'emprunte, cette thèse, à Rosenzweig.

Or cet universel abstrait a échoué, s'est déchiré à l'aube-même de son avènement, à l'aube des Temps modernes. Des nations soeurs, partageant en théorie ce même universel, se sont affrontées dans une guerre affreuse, une guerre à mort, sous les yeux de Rosenzweig au coeur de la mêlée sanglante : la première guerre mondiale. A cet Un qui a échoué, à cet arasement de l'universel et au désastre guerrier qui est allé de pair, s'oppose depuis toujours, et à quel prix !, le nom juif.

Théorème de Rosenzweig, résumé par Lévy : Si l'universel triomphe, le nom juif est effacé. Si le nom juif tient bon, c'est que l'universel, celui-là en tous cas, a échoué.

Lévy, de Rosenzweig, passera naturellement à Lévinas qui le prolonge et l'amplifie. Et ce sera, après la Shoah et la réflexion sur Auschwitz, la constitution inédite d'un autre, tout autre universel, sur les ruines de l'universel hégélien déchu : l'universel juif. Un universel éthique et non plus ontologique ; un universel non plus de l'Etre mais du prochain.

Par guy.fitoussi le 27/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 3 mois

ניל הנדל, שופט בית המשפט העליון: "ישנה אפשרות שחפים מפשע יושבים מאחורי סורג ובריח"

27.12.2013

עו"ד שירי קריספין, דוברת הלשכה

הדברים נאמרו במושב הפתיחה של הכנס הפלילי באילת של המכון להשתלמות של הלשכה. ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי: "לא יכול להיות שאין במדינת ישראל טעויות בהרשעות, אני מקווה שמינוי פרקליט מדינה חדש יביא לשינוי בגישה". עו"ד אבי חימי, יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין: "על שרת המשפטים להכריז על החלת פרויקט החפות ולא על נוהל דיונים מיום ליום, אי אפשר רק לקדש את ההליך".

מושב הפתיחה של הכנס הפלילי השנתי באילת של המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין נפתח בדיון סוער באשר להחלתו של פרויקט החפות במדינת ישראל. פרויקט החפות, המופעל במדינות רבות בעולם, ביניהן ארה"ב אנגליה, קנדה, בוחן הרשעה של אדם על סמך ראיות פורנזיות ולא על סמך הודעת הנאשם וראיות עובדתיות אחרות. מדינת ישראל, למרות התקדמות המדע נותרה מאחור ולא מפעילה את הפרויקט המביא לזיכויים של חפים מפשע בעולם הנמצאים מאחורי סורג ובריח.

בפאנל השתתפו: שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, ע"ד ציון אמיר, עו"ד אבי חימי, עו"ד אורלי בן ארי, פרקליטה במחוז מרכז פלילי.

השופט ניל הנדל הכיר בכך שייתכן וישנם חפים מפשע שיושבים מאחורי סורג ובריח במשך שנים ארוכות לדבריו בכל מערכת אנושית יש מקום לטעויות, השופט הציג נתונים מארה"ב לפיהם כשלוש מאות תיקים נמצאו הנאשמים חפים מפשע בעקבות בדיקה של פרויקט החפות, לגישתו של השופט הנדל, יש ליישם את פרויקט החפות גם בארץ.

הסנגור הארצי, ד"ר יואב ספיר הציג בפני הפורום את הקשיים הגלומים בהתנהלות פרקליטות המדינה ביחס לרצון ולנכונות לשתף פעולה ולאשר קיום משפטים חוזרים. לדבריו מקום המדינה התקיימו רק 21 משפטים חוזרים ומתוכם רק 14 זיכויים וזאת מתוך עשרות אלפי הליכים שמתנהלים בשנה. מדובר לדבריו בנתון לא הגיוני, לא יכול להיות לדבריו שבמדינת ישראל לא נעשות טעויות, ביחס למדינות אחרות בהן מופעל פרויקט החפות, אף שאנו לוקחים בחשבון את השינויים בגודל האוכלוסייה. ד"ר ספיר הביע תקווה כי כעת משמונה שי ניצן לפרקליט המדינה שלא הגיע משורות הפרקליטות ונתפס כאדם מאוזן יובל שינוי בתחום הזה.

עו"ד אבי חימי, יו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, אמר: "שרת המשפטים מכריזה על ניהול תיקים רצופים מיום ליום. לו הייתי אני שר המשפטים הייתי מכריז על החלת פרויקט החפות במדינת ישראל. אי אפשר לקדש את התהליך בלי להתעניין בתוצאות. האנשים שיושבים מאחורי סורג ובריח לא מעניינים אף אחד. חברה דמוקרטית חייבת שתהיה בה חמלה גם ליושבים בבית הסוהר הזועקים שהינם חפים מפשע ויש למנות גוף אובייקטיבי שיבדוק את הנושא".

Par guy.fitoussi le 27/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 3 mois

http://www.facebook.com/l/PAQF9wbX3AQGhUscizXladphglnJlR3NP7xmV64OVt1j0r...

אלי דניאל בנאום המסביר כי אין קשר בין הטבות לחד הוריות לבין טובת הילד.

אבות לא רוצים הטבות בתמורה לזה שילדיהם ילקחו מהם.

pas besoin de comprendre l'hébreu pour saisir l'ampleur des enjeux en cause et l'absence totale d'équilibre entre les parties sur l'autel des "droits de l'enfant ou de la femme"! interdits aux enfants!!!

מסחר בילדים בחסות החוק!

מזה 15 שנים שהאבות בישראל מבקשים כי תבוטל חזקת הגיל הרך, חזקה לפיה אימהות מקבלות את הילדים אוטומטית בגירושין, ורבות מהן מנצלות את זה כדי לנתק את הילדים מהאבות. חברות כנסת פמיניסטיות-רדיקליות התגייסו למטרה לשמר את חזקת הגיל הרך ואכן בוועדה לקידום מעמד האישה התקיים דיון בראשות ח"כ אורלי לוי אבוקסיס וד"ר עליזה לביא.

כאשר אבות קיבלו זכות דיבור, חברות הכנסת התנפלו עליהם בגסות והפריעו להם לדבר, כי הדברים לא נעמו לאוזניהן. ח"כ לוי אבקסיס טענה שביטול המשמורת האוטומטית לנשים עלול לפגוע בהטבות הסוציאליות שלהן כחד הוריות. אני למשל, אבא שבגלל חזקת הגיל הרך צפוי לאבד את שני ילדי לעד, אמרתי לה, שאין כל הצדקה להפוך את הנשים הגרושות למועדון אקסקלוסיבי של חד הוריות ולתת להן זכות עדיפה על נשים שנשארות נשואות ולא מתגרשות. לדוגמא הסברתי שבגלל ההטבות לנשים גרושות, נשים נשואות לא יכולות לרשום את הילדים שלהם לגנים.

ואז קטעה אותי אורלי לוי בגסות: "כשנותנים קדימות לילד של חד הוריות [ברישום לגני ילדים], זה קדימות לילד שלך. אתה תוקף את הזכויות שניתנו לילדים בגלל מצבם הלא אופטימלי. אתה מוכן שיורידו זכויות לבן שלך בתנאי שהאם לא תהנה. זה מזעזע". חברותיה למסחר בילדים צקצקו בלשונן ואמרו כי "אתה יורה לעצמך ברגל", "אתה לא עושה שרות טוב לאבות" ועוד.

במילים אחרות, אומרת ח"כ אורלי לוי: "ניקח ממך הילדים אבל, היי, אתה אמור לשמוח שגרושתך מקבלת "הטבות" בשם הילדים. לא ביקשתי שייקחו את ילדיי ממני ולא ביקשתי הטבות בשבילם. אם כך אני שואל, ושאלתי גם בדיון, למה שלא תיתנו לאבות לגדל את הילדים, ושהגרושה תצא לעבוד ותשלם מזונות.

אנו האבות לא רוצים הטבות, ורובנו יכולים לגדל את הילדים בעצמנו בלי הטבות של חד הוריים. רובנו רוצים לגדל את ילדינו כפי שגידלנו אותם עד רגע הפרידה. טובת הילד היא לא הטבות שאימו תקבל כחד הורית. טובת הילד היא שני הורים מעורבים ופעילים בחייו. לגדל ילד זה לא רק לחתל אותו ולהאכיל אותו. לגדל ילד זה גם להשגיח עליו, להדריך אותו ולחנוך אותו לערכים טובים ולהשכלה. בתנועה הפמיניסטית מציגים את האימהות כ"נטל", "עול קשה מנשוא" שהשכר בצידו הוא תשלומי מזונות אסטרונומיים והטבות של חד הוריות.

Par guy.fitoussi le 27/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 3 mois

Depuis la conclusion, le 17 décembre, d'un " partenariat stratégique " entre la Russie et l'Ukraine, qui garantit à celle-ci des liquidités et des prix du gaz revus à la baisse, le mouvement " Maïdan " ne rassemble plus que quelques milliers d'irréductibles. Le gros des manifestants semble avoir accepté la défaite, et attend l'élection présidentielle de 2015 pour réorienter la politique du pays en direction de l'Union européenne.

en attendant, Tetiana Tchornovol, journaliste d'opposition battue puis jetée dans un fossé par des inconnus, dans la nuit du mardi 24 au mercredi 25 décembre, après avoir été extirpée de sa voiture sur une route de la banlieue de Kiev, a-t-elle fait les frais de ce mode opératoire osé ?

C'est ce que semble croire la foule de manifestants qui s'est massée, mercredi et jeudi, devant le siège du ministère de l'intérieur, brandissant la photo de la journaliste du site d'opposition Ukrainska Pravda, défigurée par la violence de l'agression. Depuis mercredi, le portrait de la jeune femme de 34 ans a remplacé les affiches d'ordinaire joyeuses et humoristiques qui fleurissent sur Maïdan Nezalejnosti, l'immense place de Kiev sur laquelle l'opposition est rassemblée et barricadée depuis cinq semaines.

C'est aussi ce qu'a laissé entendre Mme Tchornovol lors de sa première interview, accordée jeudi, depuis son lit d'hôpital, à la chaîne indépendante Cinq. " J'ai mené des enquêtes qui ont irrité beaucoup de gens, a-t-elle raconté, difficilement, une serviette masquant la moitié de son visage la plus abîmée. Mes assaillants ne parlaient pas et ne faisaient que cogner. J'ai pensé qu'ils allaient me tuer. "

nul doute que le sort de l'Ukraine entre l'ogre russe et l'Europe libertaire ne doit pas nous laisser indifférent. il démontre si besoin est que plus que le pain les peuples ont besoin de liberté et d'indépendance pour se développer! à cet égard fort est de constater que l'Etat d'Israël est à 100000 lieux de cette liberté, qu'il est devenu une prison à ciel ouvert et que seul les ignorants et les indifférents ne veulent pas s'en rendre compte. derrière les vitrines de la highttech des régions d'hertzlia pitouach et autre se cache la misère d'un pays à majorité tiers-mondistes qui n'ose même pas lutter pour sa liberté et ne pense encore qu'à son pain. A quand notre réveil d'orgeuil et notre révolution à nous. Comment en est-on arrivé là, autant d'indifférence et manque de conscience collective!

quand tous les peuples autour de nous crient leurs désespoirs et leur soif de liberté!nous avons tous un devoir sacré de connaissance et d'éducation de ce qui se passe réellement en Israël. Cessons le sionisme beât et bête du CRIF, de l'agence juive et de l'appel unifié où travaillent et dont se nourrissent les exploiteurs de rêve et de monde futur. ce sont eux nos véritables ennemis. comme le disait Danton, après le pain, l'éducation est le premier besoin du peuple

APPRENONS L'iSRAëL MODERNE et non béatifié et imbécile qui ne sert que les intérêts de l'argent et de la grande bourgeoisie( des sous, s'il vos plaît, des sous)!

Par guy.fitoussi le 24/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 3 mois

Lire la vidéo

במדינת ישראל ישנם חוקים דרקוניים כנגד גברים בכלל וכנגד אבות לילדים שחיים בנפרד מהאם בפרט. הנחיה 2.5, שקבעה עדנה ארבל בהיותה פרקליטת המדינה דאז, קובעת כי אין להגיש כתב אישום כנגד אשה

יך יראה העתיד במדינת ישראל אם לא נעצור את טירוף הפמינסטיות הרדיקליות.https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=O1um-qs12uw

Par guy.fitoussi le 23/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 3 mois

Conseil d'Etat, 13 décembre 2013 (req. n° 361593)

Matière : déontologie de la profession d'avocat

Mots-clés : avocat - démarchage - publicité - interdiction - directive « services » - incompatibilité

.

Commentaire : prenant un peu d'avance sur le vote du projet de loi relatif à la consommation (adopté en 2ème lecture à l'Assemblée nationale le 16 décembre 2013), le Conseil d'État estime que les dispositions de la loi du 31 décembre 1971 (art. 66-4) et du décret du 12 juillet 2005 (art. 15) qui interdisent le démarchage aux avocats et toute offre de service personnalisée ainsi que celles du décret du 25 août 1972 qui leur interdisent la publicité dans les médias sont « incompatibles avec les articles 4 et 24 de la directive du Parlement européen et du Conseil du 12 décembre 2006 relative aux services dans le marché intérieur ».

La portée de la cette décision, en apparence importante, est toutefois amoindrie par la perspective d'une adoption prochaine du projet de loi relatif à la consommation et dont l'article 5 quinquies prévoit l'ajout d'un alinéa à l'article 3 bis de la loi du 31 décembre 1971 afin d'autoriser l'avocat « à recourir à la publicité ainsi qu'à la sollicitation personnalisée ».

nulle doute que cette nouvelle législation va, à cou sûr donner lieu à des abus comme celà est encore le cas en Israël où l'on voit des avocats faire du démarchage et de la publicité dans des sites et des journaux dédiés aux.. escort girl, soit des prostituées de luxe, que l'on trouve même dans Maariv ou iédihot. quelle folie que d'imiter la mode anglosaxonne. La spécificité et l'exception culturelle française doit pourtant être préservée à tout prix. nos batônniers des grands cabinets d'affaires américains, n'ont pas pris garde et risquent hélas de salir notre profession et notre belle déontologie. ne les laissons pas faire. Restons ce que nous sommes, des maîtres Labori dans l'affaire Dreyfus ou des Voltaire dans l'affaire Calas. Ceux là n'avaient pas besoin de démarcher, à côté des filles de joie. Mobilisons nous, nous les petits artisans de cette noble profession et les vrais avocats!

Par guy.fitoussi le 20/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 4 mois

Convention de la Haye / Enlèvement international d'enfant / Examen effectif des allégations de risque grave pour l'enfant / Droit au respect de la vie privée et familiale / Arrêt de la CEDH (26 novembre)

Saisie d'une requête dirigée contre la Lettonie, la Cour européenne des droits de l'homme a interprété, le 26 novembre dernier, l'article 8 de la Convention européenne des droits de l'homme, relatif au droit au respect de la vie privée et familiale (X. c. Lettonie, requête n°27853/09). La requérante, de nationalité lettone, a fait l'objet d'une décision des juridictions lettones ordonnant, en application de la Convention de la Haye de 1980 sur les aspects civils de l'enlèvement international d'enfants, le retour de sa fille en Australie, pays dans lequel cette dernière est née et où réside son père, alors que la requérante avait produit un rapport rédigé à sa demande par un professionnel concluant à un risque de traumatisme psychologique pour l'enfant en cas de séparation. Si la Cour relève que la décision de retour de l'enfant en Australie a constitué une ingérence dans le droit au respect de la vie privée et familiale de la requérante, celle-ci estime néanmoins que cette ingérence était prévue par la loi et poursuivait un but légitime, à savoir la protection des droits de l'enfant et de son père. Quant à la nécessité de l'ingérence, la Cour rappelle que l'intérêt de l'enfant doit primer dans les décisions le concernant et ne se confond pas avec celui de ses parents. Ainsi, elle précise que l'article 8 de la Convention fait peser sur les autorités internes une obligation procédurale d'examiner des allégations défendables de risque grave pour l'enfant en cas de retour, mais également de se prononcer à ce sujet par une décision spécialement motivée au vu des circonstances de l'espèce. La Cour en déduit que les juridictions lettones ne pouvaient s'exonérer de l'examen effectif des allégations de risque et, partant, conclut à la violation de l'article 8 de la Convention.

Par guy.fitoussi le 20/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 4 mois

L'antisémitisme ne fait pas recette en Israël alors que les institutions juives en France ne se privent pas d'en exagérer la dimension pour justifier leur existence. la preuve: pour les hébraïsants uniquement!pour ne pas faire de la peine au consistoire, à l'agence juive ou au CRIF qui vivent de la désinformation et la crédulité de nos compatriotes israélites en France et pour ne pas les mettre au chômage(les pauvres!)! ou comment une attaque antisémite en Israël est présenté de manière beaucoup plus nuancée (et moins pleurnicheuse ou victimisante) là-bas!

15 חודשי מאסר בלבד נגזרו על שלושה צעירים ערבים מחיפה שהורשעו בתקיפה חמורה של שני חיילים שהגיעו לקבל טיפול רפואי בבית החולים רמב"ם בעיר.

האירוע שזעזע רבים התרחש לפני קרוב לשנתיים בליל שבת. שני החיילים הגיעו לבית החולים רמב"ם בחיפה, לאחר שאחד מהם חש כאבים בידו. כשהתקרבו השניים לבית החולים, פנה אליהם ערבי ושאל אם הם יהודים, וכשהשיבו בחיוב התנפלה עליהם קבוצת ערבים והחלה לתקוף אותם באכזריות.

הערבים הכו את החיילים בעזרת מוטות ברזל בכל חלקי גופם. אחד החיילים הצליח להימלט מהמקום עם פציעות קלות. בשלב זה שלף אחד הערבים סכין, והחל לחרוט בעזרתה על ראשו של החייל את המילה "אשף".

רק הגעתם של מאבטחי בית החולים ששמעו את הצעקות, הצליחה לעצור את הלינץ', והחייל פונה לבית החולים כשהוא סובל משברים ומכות בכל חלקי גופו.

השופט התחשב ב"סיכויי השיקום" של התוקפים

אירוע של לינצ' ביהודים בלב הארץ עורר זעם רב בקרב הציבור היהודי ומשטרת חיפה מיהרה לעצור מספר ערבים, שהודו כי היו מעורבים בתקיפה. אולם נראה כי החשש מתסיסה ציבורית הביא את משטרת חיפה להודיע כי לא מדובר באירוע על רקע לאומני אלא ב"טעות בזיהוי", כלשונה.

העובדה שמסרו החיילים כי הערבים בדקו כי מדובר ביהודים בטרם התקיפה, והמילה "אשף" שנחרטה על ראשו של אחד החיילים, לא הפריעה למשטרה לקבל באופן בהול וחד צדדי את טענת הערבים כי חשבו שהחיילים השליכו לביתם אבנים לפני שהחלו לתקוף אותם.

שלושה צעירים ערבים שביצעו יחד עם חבריהם לינץ' בשני חיילים בחיפה וחרטו את המילה אשף על ראשו של אחד מהם, נידונו ל-15 חודשי מאסר בלבד. השופט משה גלעד ציין לקולא את "התקופה הארוכה בה היו נתונים הנאשמים בהגבלות על חירותם וסיכויי שיקומם"

על השלושה, שהורשעו בתקיפה, נגזרו בנוסף 18 חודשים על תנאי למשך שנתיים ופיצויים בסף 10 אלפים שקלים לכל אחד מהנאשמים.

"אני סבור כי חומרתה הרבה של העבירה, נסיבותיה הקשות, הנזקים שנגרמו לקורבן,הצורך להרתיע את הרבים והצורך לגמול לנאשמים על מעשיהם הרעים - מכריעים את הכף לכוון הרשעתם וגזירת עונש מאסר בפועל עליהם", כתב השופט משה גלעד.

אולם על אף זאת גזר השופט עונש קל במיוחד על השלושה לאחר שציין לקולא את "הודאתם, חרטתם שנראית לי כֵּנָה, התקופה הארוכה בה היו נתונים בהגבלות על חירותם וסיכויי שיקומם, כל אלה מצדיקים השתת תקופת מאסר מתונה ומידתית בתוספת תשלום פיצויים למתלונן".

Par guy.fitoussi le 20/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 4 mois

La cour d'appel de Douai, saisie par quatre des quatorze mis en examen dans l'affaire du Carlton de Lille qui souhaitaient être jugés devant les assises, a confirmé mercredi leur renvoi en correctionnelle.

La chambre de l'instruction de la cour d'appel "a rejeté les appels et confirme l'ordonnance entreprise", renvoyant 13 personnes, dont Dominique Strauss-Kahn, pour "proxénétisme aggravé en réunion" et une quatorzième pour "complicités d'escroqueries et d'abus de biens sociaux" devant le tribunal correctionnel de Lille, a déclaré à l'Agence France Presse le parquet général de Douai.

L'arrêt rendu mercredi est conforme aux réquisitions du parquet général, qui n'avait pas interjeté appel, tout comme le parquet de Lille, de l'ordonnance signée par les juges le 26 juillet. Estimant que la procédure du Carlton, ouverte et instruite sur une qualification criminelle de "proxénétisme aggravé en bande organisée", devait être jugée devant les assises, quatre mis en cause avaient fait appel.

Seules quatre personnes avaient fait appel

Les avocats de Dominique Alderweireld, alias "Dodo la Saumure", un tenancier français de salons de massage en Belgique, et sa compagne Béatrice Legrain, de René Kojfer, l'ancien chargé des relations publiques du Carlton, et de David Roquet, ex-directeur d'une filiale du groupe de BTP Eiffage, avaient plaidé pour un procès aux assises dans "un souci de logique et de cohérence". Leur démarche, même si elle est prévue par l'article 186-3 du code de procédure pénale, est rarissime, car la peine encourue est plus lourde aux assises qu'en correctionnelle, vingt ans de prison et trois millions d'euros d'amende dans le premier cas, dix ans de prison et 1,5 million d'euros d'amende dans le second.

Leur décision de faire appel n'avait pas été suivie par les autres mis en examen, dont l'ancien patron du FMI Dominique Strauss-Kahn, en faveur duquel le procureur de Lille avait requis un non-lieu le 11 juin. Les appelants ont toujours la possibilité de former un pourvoi en cassation, dans un délai de cinq jours.

Par guy.fitoussi le 20/12/13
Dernier commentaire ajouté il y a 5 années 4 mois

Dans l'émission "On n'est pas couché", diffusée le 24 septembre 2011 sur France 2, Gérard Darmon avait commenté une photo de l'avocat, qui venait de se lancer en politique au côtés de Marine Le Pen.

Le comédien Gérard Darmon a été condamné vendredi à 500 euros d'amende avec sursis pour avoir qualifié Gilbert Collard de "petit con", mais a en revanche été relaxé pour avoir dit qu'il était "légèrement à la droite d'Hitler au niveau des idées".

Les juges de la 17e chambre du tribunal correctionnel de Paris ont estimé que "le caractère très manifestement outrancier" de l'expression "légèrement à la droite d'Hitler au niveau de ses idées", "conduit le téléspectateur à ne pas la considérer littéralement mais comme la manifestation de la détestation extrême par Gérard Darmon des idées qu'il prête à Gilbert Collard".

"Le principe de la liberté d'expression s'oppose à ce que son caractère injurieux soit retenu, à la fois parce que l'exagération démesurée qu'elle renferme la prive de tout sérieux aux yeux des téléspectateurs et que le principe même de cette outrance polémique doit être admis dans le contexte politique" rappelé précédemment, selon le tribunal.

Mais tenant compte de la réponse de M. Collard qui, sur RMC, avait dit "d'abord il me traite de petit con, quand ça vient d'un grand con ça fait proportion" et "je n'ai pas à me faire insulter par des bobos qui n'ont rien prouvé dans leur vie sinon qu'ils sont des seconds rôles de merde", le tribunal a condamné solidairement Gérard Darmon et le PDG de France Télévisions à verser un euro de dommages et intérêts à Gilbert Collard.